אביטל נאור-וכסלר

 avitalnw@gmail.com  

אוצרת ומנהלת אמנותית בגלריה ביתא בירושלים, בוגרת תואר ראשון בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל, ותעודת מוזיאולוגיה בתכנית משותפת לבצלאל ולמוזיאון ישראל. אם לחמישה אוצרות.

אסתר נאור

 etin@naorf.com  

ילידת 1961, ישראל, אם לבת ושני בנים. בוגרת החוג להנדסה אזרחית בטכניון, חיפה, והחוג למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. לאחר 12 שנות עיסוק בהנדסה ומחשבים בתעשיית ההיי-טק, חזרתי לעסוק באמנות והפעם באופן מקצועי. למדתי אמנות במדרשה לאמנות, כפר-סבא, ובמספר מסגרות אחרות. מאז שנת 2001 אני מקדישה עצמי לאמנות ויוצרת בעיקר בתחומי הפיסול, המיצב, הצילום והווידיאו. מאז 2004 אני מציגה באופן סדיר תערוכות יחיד ומשתתפת בתערוכות קבוצתיות במוזיאונים, גלריות וחללים ציבוריים, בארץ ובחו"ל. במשך חמש שנים הייתי חברה מן המניין בגלריה השיתופית לאמנות נשים A.I.R בניו-יורק, וממשיכה ליטול חלק בתערוכות נושא בגלריה מעת לעת.

טלי נאמן-סבו

 tali.neeman.sabo@gmail.com  

ציירת, מאיירת, מעצבת ומנחת קבוצות בשילוב אומניות. מרצה לפגיעות מיניות בגיל הרך במכללת לוינסקי.
בוגרת מגמת עיצוב חזותי Middlesex University, London ו-MA בהנחיית קבוצות בשילוב אומניות, לסלי קולג'. מסיימת תואר MA נוסף במגדר באוניברסיטת תל אביב.
הציגה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם ואיירה את ספר הילדים "סקיי השמיעי קול!" בנושא פגיעות מיניות בילדות.

 

עתליה נבו

 atalia.in@gmail.com  

אמנית פרפורמנס, סוציולוגית ואקטיביסטית. חוקרת את ההשקות בין סוציולוגיה ואמנות פרפורמנס, ובאופן ספציפי אמנות פרפורמנס טרנסג'נדרית וקווירית. מלמדת בבית הספר לתיאטרון חזותי ובמחלקה למגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומופיעה על במות שונות של דראג ופרפורמנס.

פרופ' חנה נוה  

hannahna@post.tau.ac.il

מכהנת כפרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2013-2006 שימשה כדקאן הפקולטה לאמנויות. במשך שנים רבות עמדה בראש הפורום ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב ובשנת 2000 עמדה בראש קבוצת חברות סגל שהקימה את התכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב, שהיתה אז התכנית היחידה והראשונה מסוגה בארץ. במהלך הקריירה האקדמית שלה פרסמה ספרים ועבודות מחקר שונות בתחום חקר המגדר ולימודי נשים, בעיקר בכל המתייחס לתרבות ישראלית ולספרות עברית. כמו כן משמשת כעורכת ראשית של סדרת הספרים "מגדרים" שיסדה בשנת 2002 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שעניינה פרסום מחקרים בתחומים שונים של למודי נשים ומגדר ושל ביקורת ותיאוריות פמיניסטיות. עד כה התפרסמו בסדרה 27 ספרים.

 

אורנה נוי-לניר

orna.noy.lanir@gmail.com

מרצה לתולדות האמנות, אוצרת ובעלת סטודיו לציור. בוגרת עיצוב גראפי בבצלאל, תעודת הוראה מבית ברל והשלמה לתואר שני באוני. תל-אביב, סטודנטית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנות בבצלאל וחברת הגוף המנהל של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.

שולמית נוס

s_nuss@bezeqint.net

לימודי אמנות בויצו צרפת חיפה והחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, משנת 1998 ממונה על אוסף האמנות של בנק דיסקונט המונה למעלה מ-2,200 יצירות. אצרה את התערוכות במוזיאון הבנק:  "נשים באמנות ישראלית", "נופי ארצנו", "דיוקן", "מעגלי החיים" תערוכה לאמן דוד מי טל, "משה קופפרמן", עבודות מהאוסף ועבודות מסטודיו האמן יחד עם יונה פישר; "אשה לאחותה" - ו"נקודת זכות" אצירה משותפת עם ורה פילפול. אוסף האמנות של הבנק הוצג גם במספר תערוכות במוזיאונים שונים בארץ. הקימה את פרוייקט "במה לאמן" המאפשר לאמנים צעירים ובוגרים ולהציג את יצירותיהם באחד מסניפי בנק דיסקונט. הפיקה את ספר האוסף של בנק דיסקונט "מאה שנות אמנות ישראלית באוסף בנק דיסקונט " שאותו כתב וערך מר יונה פישר.

אורלי נזר בן חיים

orlynezer@gmail.com

אמנית, כותבת, מורה. חברת מערכת בעיתון C˚1280, כתב עת לתרבות חומרית של אגודת אמני הקרמיקה. כותבת לכתבי-עת בעולם בנושא קרמיקה וקראפט מודרני. תלמידת מחקר תואר שני בתוכנית הבין-תחומית לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב במלגת הצטיינות. מרצה לקרמיקה בסטודיו פרטי מאז 2005. לימדה סדנאות לפיסול גוף לנערות בסיכון במחלקה לנער ולנערה באשקלון, במועצה האזורית חוף אשקלון, ועוד. סדנת קדרות ומלאכה בבית ספר למחונננים "לרום" בקרית מלאכי. מרצה בבית הספר לאמנות חברה ותרבות בספיר. מרצה במכללה לחינוך ע"ש דויד ילין. מרצה להיסטוריה של הקרמיקה ב"הקוביה", ירושלים. 

דורית נחמיאס

doritnahmias@gmail.com

אמנית פלסטית. לימודי צילום בקאמרה אובסקורה, לימודי השלמה במדרשה למורים לאמנות ובקלישר (היום - המרכז לאמנות עכשווית), ת״א.
השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ, מתוכננת לתערוכת יחיד.
עובדת בטכניקות מגוונות, ברובן טכניקה מעורבת, רישום, צילום ושימוש במדיה ״רכה״ נשית-מובהקת (מלאכות-היד השונות, טקסטיל בכלל), צילום, רדי-מייד וטכניקות מעורבות - ועליהן מיישמת סאב-טקסט באמצעות מילים בודדות ו/או דימויים.
היצירה מעמידה את המילה, הביטוי, הצלילים הבוקעים בשעת הדיבור - בקדמת הבמה, כשהטכניקה אינה אלא תירוץ אסתטי עודף, מאלה הנפוצים בבתים רבים, אסתטיקה המתקשרת עם ״בית״ ו״משפחה״.
העבודות מתעכבות על חרדת הפרטים הקטנים של הקליפות מושלמות-המראה, במתח שבין מצבים היתוליים, לעתים קומיים, לכאלו שיסתברו כמקסם שווא, שתי וערב של פתיינות - מול ניכור, של התרפקות על עבר שלא התאפשר - מול חתירה תחת אזורי נוחות. 

רויטל נחמיאס יערי

revitalna@gmail.com

אומנית רב תחומית, מגיעה מעמל כפיים לאומנות קונצפטואלית. בוגרת החוג לאומנות באוניברסיטת חיפה. עוסקת בציור, צילום ורדי מייד.עוסקת בסביבה הקרובה, שינויים בנוף ובגוף.

ורד נחמני

ofervered@yahoo.com

הצהרת כוונות: להיות ציירת
מראה, מקום ומחשבה:
מראה – הציור שלי נולד מהמראות שנמצאים סביבי.
מקום – הם מתארים את המקום הפיסי והרגשי של מציאות חיי: אישה ציירת, ישראלית, אמא, יתומה מאבא שנהרג במלחמת יום כיפור, קיבוצניקית, בת 48.
מחשבה – העניין הציורי בצבע, בדחיסות/צפיפות, שטוח ועמוק, מלא וריק, מחסה ומגלה.                                           כשמתחילה סידרה חדשה יש לי תחושה של נגיעה במשהו שונה בתכלית, מה שמתברר בדיעבד  כהמשך ישיר לאותם עניינים ציוריים. תמיד ציירתי, נראה לי שגם היום כציירת אני עדיין יוצאת מאותו צורך קמאי למלא את הדף בצבעים. כמעט כל סדרת ציורים הוקדשה למחקר עומק בשדה צבע:
'אני, כשאני יושבת בסבלנות ומחכה לך שתבוא' – חום (משכן לאמנות עין חרוד, אוצרת: גליה בר אור, 2001)
' לאהובי מכתבים מארץ רחוקה' – אדום (מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: יהודית מדקל, 2003)
' תת ההכרה נפתחת כמו מניפה – חום, לבן, אדום, ירוק (מוזיאון הרצליה, תערוכה קבוצתית, הפעם ציור!  אוצרים: דליה לוין ומרטין הנטשל
' היינו כחולמים' – ירוק וגילוי הצהוב והורוד (גלריה דביר, טקסט גליה בר אור, 2006)
'ממלא מקום' – כתום וורוד (גלריה דביר, טקסט יניב שפירא, 2010)
'Light motive' – צהוב (גלריה דביר, שיר אנדד אלדן 2015)
'ציור הוא בית' – כל אלה ועוד ( משכן לאמנות עין חרוד, אוצר: יניב שפירא, 2018)
'ענוג הוא הלילה' – כחול וסגול (גלריה דביר, 2020)
צבע הוא מרכיב יסודי, כנשא של תחושה עמוקה. צבע מסמן זמן, מקום, תשוקה. הציורים מסמנים בעבורי זמן, מקום ומחשבה, בהיותם כאלו, הם אלבום התמונות הפרטי שלי.

שרית נחשון

sarit@eilatcollege.co.il

תואר שני אמנויות, אוניברסיטת תל אביב.
מנהלת אמנותית ואוצרת התערוכות, גלריה עירונית אילת.
מרצה, אוניברסיטה פתוחה. מלמדת קורסי ציור ורישום.
אמנית, עוסקת בתקופה זו בנושא ייצוג וזהות נשית.

תמר ניסים

tamarnissim@gmail.com

תמר נסים, חיה ויוצרת בתל אביב, חברה בגלריה השיתופית לצילום- אינדי. בוגרת לימודי ההמשך, ולימודי התואר השני במדרשת בית ברל.
זכתה במלגת מורה אמן של משרד התרבות (2010-2012), ובמלגות מקרן יהושע רבינוביץ לאמנות.
מציגה במוזיאונים, גלריות, וחללים אלטרנטיביים בארץ ובחול. בן השאר הציגה תערוכות יחיד בגלרית הקיבוץ; גלרית אינדי לצילום; גלרית מנשר; ותערוכות קבוצתיות במוזיאון תל אביב; מוזיאון בת ים  לאמנות; סדנאות האמנים, ירושלים;המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון; גלריה קו 16, תל אביב; סדנאות האמנים, ירושלים; הביאנלה ה11,  קובנה, ליטה.

יעל ניצן

yaelnitzan@bezeqint.net

אוצרת אמנות עצמאית, 15 שנה, אמנית ויזמית. מקימה בחיפה את מוזיאון הנשים בישראל. כתבתי ספר על אמני מוזאיקה בישראל "מוזה מוזאיקה" ועל אמני נייר בישראל.

שולמית ניר

painter@netvision.net.il

אני ציירת - מציירת בעיקר נופים מהתבוננות
קרירה מאוחרת - למדתי בבצלאל בשנות העשרים לחיי (1984-87) ונכנסתי יחד עם בן זוגי לשעבר לעסקי התכשיטים. ב1998 עזבתי אותו ואת העסק (חנות תכשיטים טורקיז 925 בירושלים) וחזרתי לצייר קודם בלונדון ואז עם ישראל הרשברג בסדנה לציור ורישום ירושלים. הציור והקרירה המחודשת התחילו בגיל 38.
30 שנה חייתי בירושלים וב2012 בעקבות מותו של אבי חזרתי לחיות בבית הורי בבית העמק.

רחל נמש [ישראלביץ]

noam87@012.net.il

נולדתי בטבעון של שנות ה50 בשכונת פליטי שואה. למדתי אומנות במוסדות שונים. לפני כ 8 שנים סגרתי את גלריית התכשיטים שלי ומאז זמני מוקדש לציור- בימים אלה אני מציגה תערוכת יחיד בגלריה בטבעון - כגוף אחת : העוסקת ביחסים האינטימיים ביני ובין אמי בת ה95 - ניצולת שואה . התמודדות של שתי נשים מבוגרות - בזקנה -בבדידות - ובחסר .

 

ורד נסים

vered.nissim@gmail.com

יצירותיי בוחנות את זהותי, מגדרי ומעמדי החברתי–כלכלי דרך המרחב האישי של ביתי, משפחתי וחיי הפרטיים. הנושאים בהם אני בוחרת לעסוק הינם שילוב של הביוגרפיה האישית שלי ומוטיבים מתוך סיפורי אגדה ופנטזיה. העבודות מתייחסות למתח שבין הפרטי והאישי אל מול הציבורי והחברתי: איפה אני תוצר של תבניות תרבותיות ואיפה אני מייצגת חלקים ייחודיים רק לי? האם אפשר בכלל להבדיל בין השניים? האם באמצעות היצירה אני יכולה להגיד משהו על המציאות החברתית בה אני חיה? ועל המציאות ממנה באתי? מה עומד בין האמנות והריחוק האסתטי לבין אותה מציאות שאותה אני חיה ואותה אני רוצה לייצג? המתח הנוצר בין המציאות לפנטזיה בעבודותיי, מנכיח את הפנטזיה בעולמי הפרטי ובו זמנית, מייצר אמירה לגבי המרחב הציבורי והחברתי שבו אני פועלת וחיה.

ד"ר עאיידה נסראללה

aida_n56@yahoo.com

אמנית, סופרת, מחזאית, משוררת, מתמחה במחקר רב-תחומי באמנויות המופע, באמנות מודרנית ועכשווית ובמגדר, ולפעמים אוצרת תערוכות. דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב בנושא ייצוג הגוף הנשי אצל נשים פלסטיניות באמנות ובפרפורמנס ארט. הציגה בתערוכות רבות בשנים 1997-2010. מרצה בבית ברל במכון הערבי להכשרת מורים ערבים. פרסמה שני קובצי סיפורים קצרים, רומן שתורגם לגרמנית, תורגמו שני מחזות לעברית ולאנגלית, המחזות שלה הוקראו קריאה תיאטראלית בתיאטרון למאמא(LAMAMA) , במת פורטלנד ((PORTLAND STAGE ב-IOWA ועוד מספר מקומות בארצות הברית, וכן בצוותא ובתיאטרון הערבי היהודי ביפו. כתבה הרבה מאמרים על אמנות פלסטינית ופרסמה השנה שני ספרים: הראשון על השירה הערבית הדיגיטלית, שנחשב לספר ראשון בתחום שפורסם בישראל, והספר השני "כאשר מקומות מדברים", על המחזאי העיראקי קאסם מטרוד כמחזאי ייחודי. 

 

מירי נשרי

nishri3@gmail.com

מירי נשרי היא אמנית בין תחומית, ילידת קולומביה, המתגוררת ומלמדת בתל אביב. היא הציגה במוזיאונים, גלריות ופסטיבלים בארץ ומחוצה לה. נשרי מרבה לעסוק בהרכבת הזהות העצמית, פירוקה ובנייתה מחדש תוך תהיות באשר לטיבו של האמן ושל עולם האמנות. היא משלבת חומרים דוקומנטריים בקטעים מבוימים וכך הגבול בין המציאות לבדיון נחצה ביצירתה פעמים רבות.

ד"ר יעל נתיב

yalinativ@gmail.com

ד"ר יעל (ילי) נתיב היא מרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ASA, עמיתת הוראה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מרצה בפקולטה לחינוך המוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך וחברה בסגל המרצים של לימודי אמנות מקוונים באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רזי בארה"ב. היא  בוגרת אוניברסיטת סן פרנסיסקו  ביצירתיות וחינוך לאמנויות, אוניברסיטת הסורבון בפריז בכוריאוגרפיה, ומכללת סמינר הקיבוצים בהוראת מחול ותנועה. תחומי ההוראה והכתיבה שלה נוגעים בסוציולוגיה של הגוף, המופע, המחול והאמנויות, חברה ישראלית ותרבות וחינוך למחול. היא יו"ר הוועד המנהל של עמותת הכוריאוגרפים, חברה בוועדת מקצוע עליונה המייעצת לפיקוח על המחול במשרד החינוך, ושותפה להקמת האגודה הישראלית לחקר המחול. ספרה, אותו כתבה במשותף עם ד"ר הודל אופיר, סדקים של חירות: גוף מגדר ואידאולוגיה בחינוך למחול בישראל, יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים ב - 2016 והמחקר העכשווי שלה עוסק במשמעות הגוף הרוקד והנע בקרב רקדנים ורקדניות מזדקנים המופיעים על הבמה בישראל.

  • Facebook - Grey Circle

 © העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל