הגר להב*
טקטס זה נכתב במקום הרצאה בנושא אלימות מגדרית בזוגיות, שד"ר הגר להב הייתה אמורה לשאת באירוע השקת ספר "שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה - מהפכה פמיניסטית באמנות הישראלית", בסינמטק ירושלים, ב 12.12.22, אולם נבצר ממנה מלהגיע.
שגרה. "אני קופצת לסופר, מה אתה רוצה שאקנה?" שקית ניילון שגרתית. חצי שקופה, חצי אטומה. הכל נראה גלוי, אבל גם מסתיר את מה שצריך. קצת כתמים שחורים עוד לא הזיקו לאיש, לא? ועם השחורים לא מזיקים, אז ברור שהכתמים הכחולים לא רציניים. נו, ותודה לאל, בסופו שלדבר הרי הרוב צבוע, צובע, את החיים בוורוד. La vie en rose. השקר הוא לפעמים הפיתרון הפשוט ביותר. לשקר לעצמי, לאחרים, לו. ואז הביתה, ושמלת השקית מתרוקנת באחת מהאוויר שמילא אותה ומתכווצת לכדור קטנטן בתקווה שלא להיקרע.
לשאלות מהו היקף האלימות הזוגית בישראל, האם היא עולה או יורדת עם השנים וכיצד היא פזורה על פני סקטורים וקבוצות חברתיות אין כיום תשובות מבוססות. ראשית, משום שרוב המדידות מתבססות על מספרי פניות לרשויות, תלונות במשטרה, משפחות מטופלות וכד', ואף אחד איננו יודע איזה מקרים באיזה היקף עוברים מתחת לרדאר. שנית, משום שמוסדות וארגונים שונים אוספים נתונים על בסיס מדדים וקריטריונים שונים זה מזה, דבר שלא מאפשר השוואה ממשית בין מידע שנאסף בצמתים שונים. התוצאה: יש לנו נתונים נקודתיים וחלקיים שלא ניתן להעביר ביניהם קווים ודאיים, שהיו מאפשרים שרטט תמונה שלמה.
אבל הבעיה הקשה ביותר, זו שאיננה מאפשרת יצירה של מסגרת משותפת למדידה של התופעה, להבנתה ולהתמודדות עמה היא ההגדרה. או, במלים אחרות, מהי אלימות זוגית? מה נכנס לתוך ההגדרה הזאת, ומה לא? האם בגידה היא אלימות זוגית? ומה באשר לחברים שלו, שעומדים מולך בדלת אחרי שהוזמנו בלי ידיעתך לערב של כדורגל, גרעינים וקללות? האם העמדה במצב כזה היא אלימות? ו"ברוגז" או התעלמות? כמה זמן אפשר לסחוב מצב כזה עד שיחשב, אם יחשב, לאלים, וכן, גם "פאסיב-אגרסיב" נחשב?
אפשרויות של אלימות כוללות, בין היתר, אבל לא רק, את הדרכים הבאות. אלימות רגשית: יצירת תחושת הקטנה, העלבה, פגיעה רגשית. נראה לי שכולנו יודעים כמה זה כואב. אלימות כלכלית: הוא שולט בחשבונות הבנק, נכנס לחשבונותיך, מחליט כמה להוציא ועל מה. שתלטנות: לבוש, הנהגות, סדר יום – הכל נקבע על ידו. את רק מתאימה את עצמך. מעקב מאיים (סטוקינג): לאן שאת לא הולכת, הוא שם. בידיעתך או שלא בידיעתך. מסתכל, רואה הכל. תעתוע ומניפולציות (גזלייטינג): קרוי על שם סרט של היצ'קוק, שבו גבר מעלה ומוריד את כמויות הגז במנורות בבית כדי לגרום לאשתו לחוש שהיא מאבדת את שפיותה, גזלייטינג היא פעילות של תעתוע, של שקרים, של הכחשות ושל מניפולציות אינסופיות. בידוד חברתי: "המשפחה, החברות, האנשים שלך, כולם גרועים, לא ראויים". ולאט לאט את מוצאת את עצמך לגמרי לבד, תלויה בו לחלוטין. ואלימות מינית. ואלימות דיגיטאלית. וסחיטה באיומים, עליך, על הילדים או על מה שיעשה לעצמו. ואלימות מגובת ממסד: כגון סרבנות גט או שימוש מניפולטיבי במערכות מדינתיות. אלימות עקיפה, באמצעות פגיעה בילדים, הורים וכד'. אלימות רוחנית: "כן, הרבי אמר". ואלימות מקצועית המתרחשת כששניכם עובדים באותו מקצוע, ארגון, והוא משתמש בכוחו כדי לפגוע ולהגביל. הא, כן, כמעט שכחתי. אלימות פיזית, כמובן.
המספרים, המעטים מאוד והמבוססים מעט, שמסתובבים בשטח טוענים שכולנו, פלוס מינוס, מכירים בכך שאירועים שבהם מעורב נשק חם, ביחסים בין בני זוג, הם אירועי אלימות זוגית. כ-85% מאיתנו גם מזהים התנהגות אגרסיבית פיזית שאיננה מלווה בנשק חם, המתרחשת בעת מריבות וקונפליקטים, כאלימות. זה אומר שכ-15% מאיתנו, חושבים שלזרוק משהו על בת הזוג כשאני בקריזה זאת לא אלימות. כשיוצאים מהמרחב הפיזי, המספרים נופלים בדרמטיות. כ-40% מאיתנו, למשל, חושבים ששתלטנות של בן הזוג היא לא אלימות זוגית, וכחצי מאיתנו חושבים שאין שום דבר אלים בללחוץ על קיום יחסי מין, כשהצד השני לא רוצה.
ועכשיו, הקורבן למולך הקולות ששמעתם בראשכם לאורך הקריאה. "אבל גם נשים אלימות, לא רק גברים", אוי, קולה המתוק של הפטריארכיה. אז כן, יש גם נשים שאלימות בזוגיות. היחס, ככל שידוע לנו, הוא משהו כמו 95:05 לטובת הגברים. ונשים אלימות, בכמעט 100%, לא הורגות. אז הבה נתרכז בנפוץ, בשגרתי, במוכר ובידוע כמו שקית ניילון מהסופר.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* ד"ר הגר להב היא מרצה בכירה בחוג לתקשורת במכללת ספיר. עוסקת במחקר סוציולוגי ותקשורתי של מגדר ואמונה. ספרה, חילוניות מאמינות: סוציולוגיה של אמונה במרחבים חילוניים בישראל, פורסם ב-2021 בהוצאת מכון ון ליר.
Comments