אוקטובר-נובמבר 2023
כשציירתי את הציור הזה הרגשתי משהו שלא הכרתי בחיי, אלימות ושנאה שלא ניתן לתאר במילים – שאף בן אדם לא יכול להתמודד איתו. הרגשתי זעקות של אנשים וכאב, ואת הרגשות של האנשים שהיו צריכים להתמודד עם דברים אלו לבד. צעקתם הייתה לבד.
הציור הזה מספר את הסיפור של אמלי הנד – הילדה שנחטפה וראש ממשלת אירלנד אמר שהלכה לאיבוד וחזרה (לאחר שהחזירו אותה משבי חמאס) הרגשתי בלבול וכאב כשציירתי את יצירה מפני שללכת לאיבוד זו טעות של ילד ולהילקח בשבי ולהיחטף זה ממש לא דומה וזה כאב אחר.
כך ראיתי ודמיינתי את היום הזה. השבעה באוקטובר. יום שחור – בציור מצוייר מחבל – עם עיניים בולטות משנאה ופרצוף מעוות בצורה חייתית. כך דמיינתי את הבן אדם הזה שפגע באנשים בביתהם.
שם היצירה נובע מפני שאנשים היו נעדרים – ולא נמצאו, היו אבודים. עצרו אותם גם מלברוח. משפחותיהם חיפשו אותם לאחר שהבינו שהם לא נמצאים.
שוק – עם השוק של השבעה באוקטובר היה בלתי אפשרי להתמודד.
רגשות כמו הלם, פחד, כעס, עצב, והעתיד הלא נודע שממנו חוששות נשים רבות.
כל הזמן האמירה של העם, להחזיר את החטופים חוזרת על עצמה – וזה הדבר הכי חשוב. אנחנו חייבים להחזיר את החטופים בכל מחיר וזוהי המטרה בה אנחנו צריכים להתרכז. זו הזעקה של כולם וזה מה שיכול לשמח עם שלם.
ברוך שפינוזה הפילוסוף הגה את המשפט אחריות זה אישיות. היה מחדל בישראל – במערכת הביטחון, ובכל המערכות. אני מאמינה באחריות שבן אדם לוקח על עצמו וחושבת שכל אחד צריך לקחת אחריות על מעשים שקרו בשבעה באוקטובר ועל מעשיו ולחשוב איך אפשר להשתפר ולעשות חשיבה עצמית ותיקון לאחר חוויה כה מטלטלת. בעבודה זו מצויירות נעליים הפוכות אחת מהשניה בכיוון, זה מראה את אי הוודאות שהיה ושלא מתנהלים נכון במצב כזה. אנשים לא ידעו מי הם ומה הם והם לא היו מחוברים לעצמם.
Comments