top of page

לאה וינברג

13 באוקטובר, 2023


מנורת לא שבת עם נרות לא של שבת

נרות שבורים אפופים בעשן סביב נר זיכרון שותת דם

הלבן התלכלך, נשרף, שחור כמו הלב הדואב

שישה נרות כחולים הרוסים מתקשים ליצור את צורת המגן של עם דויד


כחול ולבן // פסל אסמבלז' -שימוש חוזר בחפצים ישנים מברזל, נרות בגדלים וצבעים שונים, עשן ושעווה // 64x30

 

לבכות// לאה וינברג


יום שישי ה- 27 באוקטובר 2023


כרגע בכי הוא השאלה שלי

האם לתת לו לפרוץ כמו שהוא רוצה?

פתאום, בלי קשר להיכן אני

בלי קשר למה אני עושה כרגע

פתאום-

הבכי מגיע

האם זה עוזר לבכות?

אומרים לי: אל תעצרי את הבכי

וגם אומרים

צריך להשתדל לא להגזים...

הגזמה –

זוהי מילה המקושרת כעת

רק לזוועות המוגזמות...

בכל פעם שיש לי דמעות זולגות

ואני עוצרת את המשכן

ומשתדלת לא לפגוע במשפחה סביבי

אני חושבת

איזו זכות יש לי ככה לבכות?

מה מרגישות המשפחות...

האם הן בכלל מסוגלות להרגיש?

הרי הלב מתפוצץ

סעיף הרגש התרחב לאינסוף


שנים כאבתי את ההיסטוריה של הורי

כבת לשני שורדי שואה

באמנות ביטאתי את סיפורה האישי של אמי

שאיבדה את כל משפחתה

הקרובה והמורחבת

בשילוב הסיפור הקולקטיבי

שנים אני אומרת לעצמי להרגיע קצת עם השואה

ולצד עבודות הקשורות לשואה

יוצרת אני גם עבודות אחרות


והנה -שוב חיים נכחדים

החל מהשביעי באוקטובר המזעזע

חדלו גם המילים, אין מלים לתאר...



Comments


bottom of page