אנה פרומנצ’נקו | מה קורה אחי | מאמר של סמדר שפי

כסא המפלט נראה כאילו ניצל: ספק נשלה ממצולות, ספק התגלה במעבה האדמה.  הוא יוצר אי שקט וכולו אומר אמביוולנטיות:  הצטלבות של זמנים אצורה באוביקט הנראה כלקוח מסרט מדע בידיוני ישן, עתיד שהפך לעבר. למרות שהוא מרוט ומהוהה ההבטחה הגלומה בו ניכרת מיד, הבטחה לישועה בשעת מצוקה שלא הועמדה למבחן, או אולי לא התממשה – הכסא שלם, המצנח המקופל בראשו לא נפתח, מיתריו לא נמתחו לכדי חוט שמחבר לחיים.
אנה פרומצ’נקו לא מקלה על הצופים: הכסא דומה דימיון מטריד לכסאות ג’נריים: לכסא חשמלי, לכסא עינויים. על הרצועות והלחצנים, על התופסנים והכפתורים,

מתחוור לצופים שעיצוב, דומה למדי, משמש  למטרות הפוכות – להצלה או להמתה.

המשך קריאה

Please reload

קטגוריות

Please reload

ארכיון חודשי

Please reload

תגיות

  • Facebook - Grey Circle

 © העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל