אמנית מצטיינת

ורד ניסים

אמירה זיאן.jpg

האמנית ורד נסים היא הזוכה בפרס בקי דקל לשנת 2020. היא נבחרה על ידי ועדת השיפוט לפרס בה השתתפו רותי דירקטור, סנדרה וייל, ניר הרמט, רולא ח'ורי, שרי גולן, סבטלנה רינגולד וד"ר קציעה עלון – בזכות יצירתה פורצת הדרך שמעניקה נִראות ויזואלית לחומרי החיים של נשים במעמד 'הצווארון הוורוד-כחול', ומשום שהפן הפמיניסטי נוכח תדיר בעבודותיה.

ורד נסים היא ילידת 1980. היא בוגרת תואר ראשון מהמדרשה בבית ברל ותואר שני מחוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה. הציגה תערוכות יחיד (בגלריה האוניברסיטאית בתל אביב; בגלריה העירונית בעפולה ובגלריית המדרשה-הירקון 19 בתל אביב) והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. עבודותיה מוצגות בתצוגת הקבע של האמנות הישראלית העכשווית במוזיאון תל אביב לאמנות.

בנימוקי הזכייה מסרו חברות הוועדה הבוחרת: "נסים אחת מן המנסחות הבולטות של הזהות הנשית באמנות הישראלית כיום. לאחרונה עסקה נסים בסוגייה חשובה ומודחקת של  נשים רווקות ועסקה בחיי נשים שלא ילדו ילדים כמודוס הנתקל בהתנגדות חברתית עצומה בחברה הישראלית הסוגדת לילודה". 

בצורה חשופה ונוקבת ובכנות מכמירת לב, פורשת לפנינו נסים את היקום המשפחתי שלה באופן אינטימי וקרוב. האם עובדת הניקיון והאב הנפח הם ממייצגי המעמד הנמוך בישראל והם מוצגים ביצירותיה כגיבורי תרבות. בעבודה מוקדמת נסים ייצגה את עצמה בדמות פסלון ברבור זעיר המוחזק בעדינות בידיהם המגוידות של הוריה, ובעבודה אחרת ההורים צולמו כאשר הם שוקעים בחול טובעני ונושאים אותה במשך שעות על כפיים, מעוטפת בשמלת כלה. בעבודה מהדהדת אחרת צילמה נסים את יומן העבודה של האם, יומנה של פועלת ניקיון, בו נשזרו הגיגים אישיים לצד לוח עבודה תובעני. היחסים הביוגרפים המורכבים בינה לבין הוריה, ובין הורים וילדים באשר הם, נפרשים לרווחה בשלל עבודותיה. סחבות, סמרטוטים וכפפות ניקיון צהובות-זרחניות היו חומרי ה"רדי מייד" של נסים, בהם עשתה שימוש מתוחכם, עד כי השימוש ברפרטואר זה הפך למזוהה עימה.

נסים היא אחת מן המנסחות הבולטות של הזהות הנשית מזרחית באמנות הישראלית כיום ועל פועלה האמנותי החליטה הוועדה להעניק לה את פרס בקי לשנת 2020.

אודות הפרס ע"ש בקי דקל:
נסים היא הזוכה השנייה בפרס זה. קדמה לה האמנית חנאן אבו חוסיין. הפרס בגובה 15,000 ₪ מוענק בכל שנה, החל משנת 2019, בחסות TLVseed. ההחלטה נתונה בידי וועדה מקצועית בלתי תלויה, והרכבה מבטא את מגוון הקבוצות החברתיות הקיימות בישראל. קול קורא להגשת מועמדות לפרס זה מתפרסם אחת לשנה במהלך חודש פברואר.

ציון לשבח:
בנוסף לפרס הכספי שמוענק לורד נסים, החליטו חברות הוועדה על הענקת אות ציון לשבח לעוד שתי אמניות, אמירה זיאן ושגית זלוף נמיר, כל אחת תקבל 5,000 ש"ח.

נימוקי הבחירה פורטו במלואם בטקס חלוקת הפרס ע"ש בקי דקל שהתקיים ב-2 בספטמבר, 2020.

תמונות מאירוע הענקת פרסים

ורד ניסים

אמירה זיאן

אמירה זיאן נולדה בשנת 1978. היא בעלת תואר ראשון ושני באמנות מאוניברסיטת חיפה וכן בעלת תואר הנדסאי מהמכללה האקדמית גליל מערבי. היא הציגה בשבע תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. מנימוקי השופטות: "אמירה זיאן מנהלת מאבק אדירים על זהותה כצלמת פמיניסטית דרוזית בכפרה, כפר ירכא. עבודותיה מבטאות כישרון צילומי מרשים והיא גיבשה שפה צילומית מובחנת המתאפיינת בפני שטח מוחלקים, בוהקים, שמתוכם בוקעים איברים של גוף נשי שנראה מבותר ופגיע אך גם חזק במפגיע. על עשייה צילומית ברמה הגבוהה ביותר מוענק לאמירה זיאן ציון לשבח".

אמירה זיאן.jpg

אמירה זיאן

שגית זלוף נמיר

שגית זלוף נמיר נולדה בשנת 1978. היא בעלת תואר ראשון מויצ"ו חיפה ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב. היא הציגה 10 תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. מנימוקי השופטות: "שפתה הצילומית של זלוף נמיר נוגעת תדיר באזורי טאבו, והיא אינה נרתעת מהצגת דימויים ויזואליים שאינם קלים לעיכול. מראשית יצירתה ניהלה זלוף נמיר דיאלוג פמיניסטי עם יצירות מופת מתולדות האמנות שנוצרו על ידי גברים וכך ניכסה מחדש לתוך עבודתה את יצירותיהם. על מחויבותה ללא פשרות לדימוי הוויזואלי ועל הישגיה האמנותיים בתערוכתה האחרונה, "חדיבג'ה", מוענק לחגית זלוף נמיר ציון לשבח".

אמירה זיאן.jpg