מאז ה-7 באוקטובר אנחנו דואגות, אנחנו אבלות על מותם האכזרי של רבות ורבים, המומות נוכח ההרס והזוועות של מתקפת החמאס בשבת האימה. מתוך השבר, אנו מונעות על ידי ההזדהות והסולידריות עם הכאב המבקש ערוץ ביטוי וגם עם התקווה לריפוי.

אנחנו חברות הועד המנהל של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל מייסדות ארכיון דיגיטלי של היצירה האמנותית בעת הזאת. כעמותה פמיניסטית, אנחנו מבקשות לשמר את פתיל החיים, שוויון  וכבוד לשונות, מתוך מודעות שהדאגה והאכפתיות מהוות עמדה מוסרית, בייחוד בעתות משבר ומלחמה. יש מי שחוותה הלם ואלם, יש מי שמצאה נחמה ביצירה ויש מי שבחרה לעסוק בדאגה לאחר.ת דרך האמנות או בדרכים אחרות. כמגוון הקולות והזהויות כך אופני הביטוי והשתיקה.

הארכיון "מחברות אוקטובר" נעוץ בהווה הקשה ומכוון לעתיד. בתקווה לימים שעוד יבואו, יוכל לשמש  מאגר עדויות זה משדה האמנות המקומי, לכינון מבט רחב על ההווה הכאוטי – זאת מתוך פרספקטיבת הזמן. הרציונל של הארכיון נובע מתוך עמדה המאמינה בהיסטוריה אישית. זכרונות אישיים המגולמים בחומר או בטקסט הנארגים ביחד לסיפור של תקופה שלמה, תקופה בהתהוות - קצרה בזמן ההיסטורי שלנו אך תיחרט לעד. זה הזמן להשמיע קול אישי, עדות של יחידות, דרך הכלי המתאים לכל אחת מאיתנו.