top of page

צביה בן דוד זלוטורינסקי

ספור – משפחה


ספור משפחה 1 // רקמה עם בדים ולבד סינטטי על מסנן של מזגן ביתי / 90X23 ס"מ

ינואר 2021 – ינואר 2024

התחלתי את העבודה בתקופת הקורונה. ההסתגרות הכפויה והשקט אפשרו לי להתרכז בעבודה הסיזיפית של הסצינות החוזרות על עצמן. אח"כ כשחזרנו לשגרה לא הצלחתי לסיים את העבודה, למרות שנשארה רק סצינה אחת. הסצינה הזו היתה אמורה להיות תמונת אם המשפחה עם תינוקה. היו עוד כל מיני גימורים שהייתי צריכה לעשות, כיתובים שרציתי להוסיף.


בימים שאחרי ה-7.10 לא מצאתי מנוח ולא יכולתי ליצור כלום. הכל נראה תפל ולא מספיק חשוב אל מול השבר והזוועות שהתחוללו וניגלו ככל שהימים עברו.

רק כעבור חודש בעודי מתבוננת ברבוע שנותר כמעט ריק, כשעליו מחוברות 2 כריות צהובות מיותמות, הבנתי שבעצם ככה זה צריך להיות. בית שביום אחד התרוקן מיושביו..... וציפיה שיתמלא מחדש.

ספור משפחה שנוצר במציאות הישראלית של ה-7.10.


העבודה עשויה משתי עמודות של ריבועים, המתארות כמו בקומיקס, נקודות מבט שונות בהווצרות משפחה. במרכז היצירה עומדת אישה שקראתי לה חווה.

יש לקרוא את היצירה מלמעלה למטה, ריבוע אחר ריבוע. תחילה את העמודה הימנית, אשר בה מסופר ספורה של חווה, אישה רווקה המתאווה למשפחה. לאחר מכן יש לקרוא את העמודה השמאלית, אשר בה מתואר תהליך היצירה של סצינת המשפחה הסופית.


ספור משפחה 2 // רקמה עם בדים ולבד סינטטי על מסנן של מזגן ביתי / 90X23 ס"מ


bottom of page