3 לנובמבר 2023
אַל תִּמְחקֲִו
אֶת הכַּתֶםֶ
ונכנסנו לשגרת מלחמה.
חדשות, אזעקות, אימה, ייאוש, התנדבות, ובין לבין ממלאה דפים ריקים של ספרי סקיצות. נותנת לעטים לסמן אותם, לדבר מה שאין לנו מילים להגיד. היד עובדת ושלווה
מסוימת מהוססת עשויה להרגיע את הלב.
חוסר הוודאות כאן. אחרי השבת השחורה נעמי גיבעון העלתה סטורי באינסטגרם, צילום העבודה של משה גרשוני מי ציוני ומי לא, הכתובה באדום על כל הקיר, והוסיפה משפט משלה
מי חי ומי לא Who is Alive and Who Isn’t
באותיות אדומות בולטות, מילים שמלוות אותי. גם המודעות שצריכים ללמוד לחיות עם האמת הזו: מי יחיה ומי ימות.
הבגידה של עולם האמנות הבינלאומי, ושל כמה מהאוניברסיטאות הטובות ביותר, קשה לעיכול…בחוץ (חו"ל) השנאה, ובפנים (בארץ) ממשלה נרקיסיסטית, של פוליטיקאים מושחתים ולא ערכיים...והכל מסכן את קיומנו.
סארטר אמר הגיהנום הוא האחר. פתאום, זה נראה כל כך נכון. האחר שיכול להסב לך כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה אימה. צפיתי פעם אחר פעם בסרטונים של המחבלים המספרים איך הם עשו את המעשים עצמם, ופניהם נראים אנושיים. הם לא נראים כמו מפלצות אבל הם עשו מעשים של מפלצות.
איך האני האינטלקטואלי האמפתי מתמודד עם זה? גיהינום סדיסטי. אורגיה של רוע...
מה עם משבר מיתוס הביטחון במדינתנו. כאוס, מעשים רבים כל כך נעשו נגדנו עד שאי אפשר למנות אותם.
חייבים להקשיב לניצולים, כדי להעביר ממספרים לסיפורים, מסטטיסטיקה, לאנשים.
והחטופים, האם הם חיים או לא? כל רגע שהם שם, הוא עינוי. להם ולמשפחות.
והשאלה הגדולה - למה? . הסיבה היא כנראה מעבר להבנה. את שאלת האיך נוכל פעם לפענח . אז אם הגיהנום הוא האחר, איך נפנה שוב לעמנואל לוינס שטען שאלוהים הוא הפנים של האחר?
אזרחי ישראל הם אותם הפנים שמחזירים לנו את התקווה. אנחנו מסתכלים אחד על השני ומבינים. אנחנו עובדים ביחד, אנחנו עוזרים אחד לשני, אנחנו זוכרים שלהקים מדינה זה לא מובן מאליו. בית בטוח אינו מובן מאליו . מעשי האהבה הללו של צוותי המחאה, של בתי הכנסת, של בתי הספר והקהילות (יהודיות ולא יהודיות) הם שמחזירים אותנו ללוינס, למרטין בובר.
חברי אמת בחו"ל וקהילות יהודיות בגולה, הצטרפו אלינו והבדידות מורגשת קצת פחות. החיבוקים הגיעו ליעדם- והדו-שיח אני ואתה, שוב תקף.
אנחנו צריכים ממשלה שמשקפת את העם שלה.
דפים ריקים מחכים להיכתב. אולי נצליח לכתוב אותם מתוך הארה ולא מתוך חושך.
יש שיר של ורדה גינוסר שהפך לי לקמיע בימים אלה, תפילה לתוספת מקום בלבי שיכיל את כל הכאב.
לְהִבָּראֵ מֵחדָשָׁ // ורדה גינוסר
בּקִַּשְׁתִּי מֵהמַּוֹקֵד לרִפְוּאָה דּחְוּפָה
לְהוֹסִיף עוֹד חֲדָרִים לְלִבִּי,
שֶׁאפֶשְָׁר יהִיְהֶ להְכָיִל
אֶת כּלָ הַצּעַַר הַזּהֶ הַנּוֹראָ
בחודשים האחרונים כתבתי הצעה לתערוכה על פחד. הרגשתי צורך להתמודד עם הפחד מהדיקטטורה, מהפחד מאובדנה של ישראל.
קראתי את טיק ניאט האן - Thich Nhat Hanh ואימצתי מדיטציות ואימון לצורך התמודדות. עזר לי להפגין, זה העצים אותי. למצוא אנשים אחרים שזיהו את הסכנה, שראו את האמת. איפשר להתגבר על החרדה ולראות עתיד. ידעתי שהאגואיזם של ביבי עלול להביא אותנו למלחמה כדי להציל את עצמו מכלא, אבל לא יכולתי לדמיין את רמת ההרס שלו. השחיתות גורמת לקורוזיה בכל, גם בהגנות וגם בשכל הישר.
תוך כדי מחקר לקראת התערוכה אימצתי משפט של שייקספיר כמנטרה אומץ , היה לי חבר... האמירה מאירה את העובדה שאנו זקוקים לאומץ, ועלינו להזמין אותו לצידנו.
היצירה של ברברה קרוגר We don’t need another hero הובילה את הדור שלנו להאמין שאנחנו לא צריכים עוד גיבורים ופתאום התגלה שאנחנו כן צריכים. והיא הגלתה כעוינת ואויבת.
כל הגיבורים האלה שקמו והצילו.
מרחל המכינה עוגיות בחוכמה שמעבר לדמיון ועד בדואים שלקחו את המכוניות שלהם ונסעו להציל אנשים במסיבת נובה. צ'יקו כהן שיצא מביתו עם רובה של אחיו בשדרות נלחם במחבלים סביב ביתו ואז המשיך לתופת בבארי והמשיך להלחם על שחרור הקיבוץ עד מותו. פשוט לקח את הנשק של אחיו ויצא להילחם. יאיר גולן ועוד רבים כמוהו שירדו דרומה וחילצו. הורים שהצילו את ילדיהם, ילדים שהצילו את הוריהם. חברים אחד את השני, זרים מצילים אנשים אחרים, ילדים שידעו לשתוק וידעו להסתיר את עצמם. מטפלים סיעודיים שלא זנחו את המטופלים.
לשמור על החיים. אני לא בטוחה שהם אפילו הזמינו את האומץ, הם פשוט פעלו. המשמעות של מעשה הינני, אקזיסטנציאלי. אלו הפנים שמנחות אותנו. כמה מהם חיו כדי לספר את הסיפורים שלהם אחרים לא. כנראה שלא נדע את כולם. עדיין, ההדים שלהם הם הכוח שמזין אותנו. ומחזיר אותנו לתהיה של משה גרשוני מיהו ציוני מי לא...
עבודת האמנות שלי בימים אלה היא מופשטת, אפילו לא מושגית, תת מודע. אין לי תמונות או דמויות ברורות. אני מעריצה את אלה שיכולים להמחיש. זה חשוב.
אני צריכה להתפלל כדי לשמור על שפיות. תפילה בעטים ובדיו, עם קווים ושדות צבע. עם שירה על כתמים (יהודה עמיחי) כי שום דבר לא ימחק את מה שקרה באוקטובר 2023 , אנחנו רק יכולים לבנות ולהמשיך לבנות תקומה.
לצייר על כתמים קודמים, כמו בשיר של יהודה עמיחי הוראות למלצרית מפני שהיו חיים לפני...
הוראות למלצרית // יהודה עמיחי
אַל תּוֹריִדִי אֶת הַכּוֹסוֹת והְַצּלַּחָוֹת
מִן הַשֻּׁלחְָן. אַל תִּמְחקֲִי
אֶת הכַּתֶֶם מִן המַַּפָּה!
טוֹב כִּי אֵדעַ:
חָיוּ לפְָניַ בָּעוֹלָם הַזּהֶ.
אֲניִ קוֹנֶה נעֲַליַםִ שֶהָֹיוּ בְּרגַלְֵי אָדָם אַחֵר.
לִידִידִי מחַשֲָׁבוֹת משִֶּׁלּוֹ.
אֲהוּבתִָי הִיא אשֵֶׁת אִישׁ.
לֵילִי מְשֻׁמָּשׁ בַּחֲלוֹמוֹת.
עַל חַלּוֹניִ מְציֻּרָוֹת טִפּוֹת גּשֶֶׁם.
בְּשׁוּלֵי סִפְריִ הֶעָרוֹת שֶׁאחֲרֵיִם רשְָׁמוּ.
בְּתָכְניִת הַבּיַתִ, שֶׁבּוֹאֲניִ רוֹצֶה לָגוּר,
צִיּרֵ הָאַדְריִכָל אנֲשִָׁים זרִָים לְידַ הפֶַּתַח.
עַל מִטָּתִי כַּר, שֶׁבּוֹ
גּמָֻּה שֶׁל רֹאשׁ שֶׁאיֵננֶּוּ.
לָכֵן, אַל תּוֹריִדִי
מִן הַשֻּׁלחְָן.
טוֹב כִּי אֵדעַ:
חָיוּ לפְָניַ בָּעוֹלָם הַזּהֶ.
