פגישה ראשונה אחריי השביעי לאוקטובר.
מזה כמה שבועות שלא נפגשנו יחד בסטודיו, למרות שבדרך כלל אנחנו נפגשות כל שבועיים. כל אחת ואחת מאיתנו התמודדה באופן שונה עם הסיטואציה המלחמתית. מצב שמעבר לתפיסה שלנו. בשבועות שקדמו למפגש הזה, נפגשנו רק בזום. ברגע הראשון שהצלחנו לנשום יחד, בתוך המצב, החלטנו להמשיך עם התוכנית שלנו לקלוט חברה חדשה לקבוצה.
הרצון לפגוש פיזית את החברה החדשה, היה חזק יותר מאשר הפחד לצאת מהבית, וכך התרחשה הפגישה הראשונה שלנו אחרי השביעי לאוקטובר.
החלטנו לעסוק במפגש הזה בתחושות הבלתי נתפסות שלנו. להרגיש אותן וליצור. הכנו חומרים מגוונים לקראת המפגש.
במפגש, כל אחת כתבה מילים שקשורות בתחושות שלה לזמן הזה, למקום הזה.
במפגש בחרנו לרקום, זה הרגיש נכון, לדקור את הבד במחט, לצייר בחוט.
התחלנו לרקום את המילים, כל אחת על הקנווס שלה
ואז זה קרה
התחברנו מחדש ויחד עם החברה החדשה
נרקמנו יחד.ת.
