נובמבר 2023
העפרונות והמכחולים שלי הם חומרי טבע שאני מלקטת.
הדימוי נרקם בראשי עם המפגש עם הקליפות, עלים, תרמילים ועוד.
אני מניחה את החומרים על משטח בקומפוזיציה היוצרת תמונה זמנית אותה אני מתעדת בצילום. בתום התיעוד החומרים שבים לאדמה. הטבע תמיד זמין עבורנו החיבור שלי לטבע משחר נעורי. בעולם חומרי כשלנו אינני מרגישה צורך לשמר את החומרים עצמם, התיעוד ולאחריו השחרור מאפשרת לי תנועה אין סופית הרמונית ולמרות זאת ב-7 לאוקטובר לקיתי בשיתוק יצירה, קפאתי תרתי משמע לגודל האימה והכאב שהתלוו אל ימי המתקפה האכזרית והמלחמה.
יצאתי מידי יום החוצה ולאט התקרבתי שוב לחומרים ומתוך הבטן הרכה נוצרו היצירות האלו המייצגות מחד את סמל ארצנו – ארץ הצבי שלא בכדי נוצרה בכ"ט בנובמבר.
היצירה השנייה "חטופים". התופסת את המקום של רגע אחד מצמרר בשבת הארורה בו אמא אחוזת פחד עוטפת, מגוננת ואוחזת את שני ילדיה הרכים.
"אִם מִישֶׁהוּ אוֹהֵב פֶּרַח אֶחָד וְיָחִיד, שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ בְּכָל מִילְיוֹנֵי הַכּוֹכָבִים, הֲרֵיהוּ מְאֻשָּׁר אַף בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּכּוֹכָבִים, כִּי יָכוֹל הוּא לֵאמֹר בְּלִבּוֹ: אֵי שָׁם נִמְצָא הַפֶּרַח שֶׁלִּי..." –הנסיך הקטן אנטואן דה סנט אכזופרי